תארו לעצמכם מצב שבו הרגע סיימתם משימה קשה מאוד, השתמשתם בכל הכוח שלכם, ועכשיו אתם כל כך צמאים עד שנדמה לכם שאין לכם אפילו טיפת אנרגיה להמשיך. זה בדיוק מה שקרה לשמשון. אחרי שניצח במלחמה גדולה, הוא מצא את עצמו בסכנה נוראית של צימאון. מתוך הייאוש הוא זעק אל ה׳, ומיד קרה לו נס מדהים. ה׳ בקע סלע מיוחד שהיה בו שקע הדומה לקערה, באזור גיאוגרפי שנקרא לחי. השקע הזה בסלע נקרא המכתש אשר בלחי, ומתוכו פרצו לפתע מים חיים וטריים.
שמשון שתה מהמים, והכתוב מתאר שותשב רוחו ויחי. כמובן ששמשון לא באמת מת לפני כן, אלא שהוא היה כל כך תשוש וחלש עד שהיה נראה כאילו פרחה נשמתו, והמים פשוט החזירו לו את הכוח ואת החיים. כדי לא לשכוח את הנס הנפלא, שמשון נתן למעיין את השם עין הקורא. המילה עין פירושה מעיין, והשם כולו נועד להזכיר לדורות הבאים שזהו המעיין שנפתח רק בגלל ששמשון קרא והתפלל אל ה׳. כך, כל מי שעבר במקום יכול היה לראות את המעיין, לזכור שה׳ תמיד שומע את מי שקורא אליו מכל הלב, ולהודות לו על הניסים.