תארו לעצמכם שאתם צריכים לתכנן פעולה מתוחכמת מאוד כדי ללמד את האויבים שלכם לקח, וכל מה שיש לכם זה בעלי חיים ועצים. שמשון מחליט לעשות בדיוק את זה. הוא יוצא ולוכד שלוש מאות שׁוּעָלִים. איך אפשר לתפוס כל כך הרבה? יש מפרשים שמסבירים שאולי מדובר בתנים, שהם קרובי משפחה של השועלים וחיים בלהקות גדולות, ולכן היה קל יותר לתפוס אותם יחד.
לאחר מכן, שמשון לוקח חתיכות עץ שמיועדות להבערה, שנקראות לַפִּדִים. עכשיו מגיע החלק המעניין: המילה וַיֶּפֶן מתארת פעולה שבה שמשון הפנה וסובב את החיות בעצמו. הוא סובב אותן כך שהן יעמדו גב אל גב, וקשר כל זוג חיות זנב אל זנב. את הלפיד הוא שם בַּתָּוֶךְ, כלומר בדיוק באמצע, בֵּין־שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ.
למה שמשון קשר אותם דווקא ככה? לשועלים יש טבע מיוחד למשוך תמיד אחורה. כשהם קשורים זנב אל זנב, כל אחד מהם מושך לכיוון הנגדי. המשיכה הזו גרמה ללפיד הבוער שביניהם להישאר מתוח באוויר ולא ליפול על האדמה בזמן שהם רצים. כך שמשון הצליח להשתמש בטבע של בעלי החיים כדי לבצע את התוכנית שלו בצורה מושלמת.