שופטים, פרק ט״ז, פסוק ל׳

נסו לדמיין גיבור שעומד מול האויבים שלו ויודע שזהו הרגע האחרון שלו, אבל הוא מחליט לעשות מעשה אחד אמיץ במיוחד. שמשון נמצא בתוך המבנה הגדול של הפלשתים ומבין שהסוף שלו קרוב. הוא בוחר להקריב את עצמו, ואומר תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים. המילים האלו מראות את הנכונות המוחלטת שלו למות יחד עם האויבים, רק כדי שיוכל לעצור אותם. אז הוא תופס את שני העמודים המרכזיים שמחזיקים את כל הבניין, וַיֵּט בְּכֹחַ, כלומר הוא דוחף ומכופף אותם בידיו בעוצמה אדירה. ברגע שהעמודים קורסים, וַיִּפֹּל הַבַּיִת, והגג כולו מתמוטט על כל מי שנמצא בפנים. במכה המנצחת הזו, שמשון הצליח להכניע את כל המנהיגים החשובים של הפלשתים. כמות האנשים שניצח באותו רגע הייתה עצומה, אפילו רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו, כלומר הרבה יותר מכל אלו שניצח לאורך כל שנות חייו גם יחד.