קרה לכם פעם שהעירו אתכם משינה עמוקה בפתאומיות, ולקח לכם כמה רגעים להבין איפה אתם ומה קורה סביבכם? זה בדיוק מה שקרה לשמשון כשהוא התעורר לקריאתה של דלילה. שמשון קם, אבל הוא עדיין לא מבין שמצבו השתנה לגמרי. המילה וַיֹּאמֶר כאן פירושה שהוא חשב בליבו ואמר לעצמו אֵצֵא כְּפַעַם בְּפַעַם, כלומר, אצא גם עכשיו להילחם בפלשתים ואנצח אותם, ממש כמו שעשיתי בהצלחה בפעמים הקודמות. הוא היה כל כך בטוח בעצמו, והמילה וְאִנָּעֵר מתארת את המחשבה שלו שהוא יתעורר מהשינה במלוא הכוח והגבורה. בגלל הביטחון הזה, הוא בכלל לא העלה בדעתו לברוח.
אבל אז מתגלה המציאות העצובה, וְהוּא לֹא יָדַע כִּי ה' סָר מֵעָלָיו. אולי תשאלו, איך יכול להיות ששמשון לא ידע שהכוח שלו נעלם? הרי הוא בעצמו גילה לדלילה שאם יגלחו את שערו הוא יאבד את כוחו! התשובה היא שברגעים הראשונים של ההתעוררות, כשהוא קם מתוך בלבול ומהומה, הוא פשוט שכח את הסוד שגילה לה. הוא עדיין לא קלט ששערו גולח ושה' עזב אותו יחד עם כוחו המיוחד, ולכן חשב בטעות שיוכל להילחם בדיוק כמו בעבר.