שופטים, פרק ט״ז, פסוק ט״ז

Judges 16:16Sefaria

וַ֠יְהִ֠י כִּֽי־הֵצִ֨יקָה לּ֧וֹ בִדְבָרֶ֛יהָ כׇּל־הַיָּמִ֖ים וַתְּאַֽלְצֵ֑הוּ וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ לָמֽוּת׃

קרה לכם פעם שמישהו חזר וביקש מכם משהו שוב ושוב, ולא עזב אתכם עד שכבר הרגשתם שאין לכם טיפת כוח? זה בדיוק מה שקרה לשמשון. דלילה לא הפסיקה לנסות לגלות את הסוד שלו. היא הציקה לו, כלומר גרמה לו לצער ולמצוקה בכל יום מחדש רק בעזרת המילים שלה. היא לא ויתרה וַתְּאַלְצֵהוּ, שפירושו שהיא דחקה ולחצה עליו בלי הפסקה. בסופו של דבר, הלחץ היומיומי הזה שבר את שמשון. התחושה הקשה שלו מתוארת במילים וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ לָמוּת, כלומר הוא פשוט לא יכול היה לסבול את ההטרדה הזו יותר. המועקה הייתה כל כך כבדה עליו, עד שהוא הרגיש חוסר אונים מוחלט ואיבד את הכוח להמשיך להתמודד.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.