שופטים, פרק ט״ז, פסוק כ״ו

תארו לעצמכם שאתם נמצאים במקום שבו אתם לא יכולים לראות שום דבר, ואתם חייבים שמישהו יוביל אתכם צעד אחר צעד. זה בדיוק המצב שבו נמצא שמשון לאחר שאיבד את ראייתו בגלל הפלשתים. הוא תלוי לגמרי בעזרה של אחרים כדי ללכת, ולכן הנער הוא הַמַּחֲזִ֣יק בְּיָדוֹ כדי להוליך אותו בדרך. אבל לשמשון יש תוכנית סודית לפעולה האחרונה שלו. הוא פונה אל הנער ומבקש ממנו הַנִּ֣יחָה אוֹתִי, כלומר, עזוב את היד שלי. כדי שהנער לא יחשוד, שמשון אומר לו שהוא פשוט עייף ורוצה להישען על העמודים, וכך הוא כבר לא יצטרך להחזיק לו את היד. הוא מבקש מהנער וַהֲמִישֵׁ֙נִי֙, שזה אומר תן לי למשש ולגעת בעמודים. שמשון מכוון בדיוק אל העמודים אֲשֶׁ֥ר הַבַּ֖יִת נָכ֣וֹן עֲלֵיהֶ֑ם, שהם העמודים המרכזיים והחשובים ביותר שעליהם כל המבנה הגדול עומד.