חשבתם פעם איך אפשר לגרום לאדם חשוב להקשיב לכם בשיא הריכוז, ועוד כשהוא מלך שמוקף בשומרים? אהוד בן גרא ידע בדיוק איך לעשות את זה. כדי להוציא לפועל את התוכנית שלו, אהוד בָּא אֵלָיו, כלומר מתקרב אל עגלון מלך מואב ממש קרוב. המלך ישב באותו זמן בתוך בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה. זהו חדר מיוחד שנמצא בקומה העליונה או על הגג, ויש בו המון חלונות. המילה "מקרה" מזכירה לנו את המילה קור, כי זה היה חדר קיץ שנועד להכניס רוח נעימה ולקרר את האוויר בימים חמים.
המלך ישב שם אֲשֶׁר לוֹ לְבַדּוֹ, מבודד לגמרי אחרי שכל השומרים והמשרתים יצאו החוצה. באותו רגע שקט, אהוד פונה אל המלך ואומר לו: דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ. הוא מסביר למלך שזו לא סתם שיחה רגילה, אלא מסר סודי וחשוב מאת ה'. ברגע שהמלך שומע את זה, הוא מיד וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא. עגלון נעמד כדי לתת כבוד לדבר ה', כי הוא הבין שכך ראוי להתנהג כששומעים מסר אלוהי.
אבל מאחורי המילים של אהוד הסתתרה תוכנית חכמה: הוא רצה שהמלך יקום וכך תשומת הלב שלו תוסח. בזמן שהמלך היה עסוק בלקום מכיסאו, אהוד ניצל את ההזדמנות, שלף את כלי הנשק שלו ופגע במלך לפני שהוא בכלל הספיק להרגיש. למרות זאת, חכמינו מספרים שעל עצם המעשה הזה, שבו עגלון קם ונתן כבוד לשם ה', הוא זכה לשכר מיוחד. בזכות הכבוד שהראה, נולדה מהמשפחה שלו רות המואביה, וממנה צמחו בהמשך מלכי ישראל.