תארו לעצמכם שאתם צריכים להתמודד מול יריב חזק, ופתאום הוא קורא לעוד חברים כדי להצליח לנצח אתכם. זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. עגלון מלך מואב רצה לצאת למלחמה, וכאשר נאמר וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו, הכוונה היא שהוא לא בא לבד, אלא גייס לעזרה גם את בני עמון ואת עמלק, שהיו שבטים נודדים. יחד הם תקפו את ישראל, והם עשו משהו חריג. המילה וַיִּירְשׁוּ מלמדת אותנו שהאויבים לא סתם לקחו שלל והלכו לדרכם, אלא נאחזו בשטח ונשארו לגור בו, כאילו זו הייתה הארץ שלהם. המקום שאותו הם כבשו נקרא עִיר הַתְּמָרִים, שהיא העיר יריחו.
בעקבות הכיבוש הזה, עם ישראל סבל והיה משועבד למלך מואב במשך שמונה עשרה שנים. כשהם זעקו אל ה' לעזרה, הוא שלח להם מושיע אמיץ בשם אהוד. לאהוד היה יתרון מיוחד: הוא היה שמאלי. בזכות העובדה הזו, הוא הצליח להחביא מתחת לבגדיו חרב קצרה וחדה מבלי שאף אחד משומרי המלך ירגיש בכך. אהוד הגיע אל עגלון, שהיה אדם כבד גוף שישב בחדר קריר ונעים בקומה העליונה. אהוד ביקש להישאר איתו לבד ואמר שיש לו הודעה סודית עבורו מאת ה'. עגלון מיד קם מכיסאו מתוך כבוד לדבר ה', ובאותו הרגע אהוד ניצל את ההזדמנות, פעל בזריזות עם החרב שהחביא, והכניע את המלך כדי להציל את עם ישראל.