בעקבות השעבוד הקשה, עם ישראל חוזר בתשובה וזועק לעזרה. הזעקה וַיִּזְעֲקוּ נובעת מתוך קושי השעבוד [ביאור שטיינזלץ], והיא מבטאת את חזרתם של בני ישראל אל ה' [רלב"ג]. בתגובה לזעקה זו, ה' פועל על פי הדפוס הקבוע שתואר קודם לכן בספר [מלבי"ם], ומקים להם מנהיג שיושיע אותם.
המילים אֵת עָתְנִיאֵל מוסבות לאחור על המילה מוֹשִׁיעַ, כלומר ה' הוא שהקים באופן ישיר את עתניאל כדי שיהיה להם למושיע [מצודת דוד]. עתניאל הנהיג את ישראל הנהגה משובחת וגאל אותם מיד אויביהם [רלב"ג]. הכתוב מוסיף ומתאר את ייחוסו כאֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ, הכוונה היא שהיה אחיו למחצה הצעיר של כלב, וכפי שסופר קודם לכן, הוא היה גם חתנו [ביאור שטיינזלץ].