הופעתו של השופט הראשון בישראל אינה נובעת ממינוי למשרה רשמית או מזכות של ייחוס משפחתי נכבד, אלא מהשראה אלוהית עמוקה שנועדה להושיע את העם ממצוקתו. מנהיגותו צומחת מתוך שאר רוח והתעוררות פנימית, המשלבת יכולת הנהגה אזרחית עם תעוזה צבאית.
הביטוי וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה' מתפרש בכמה רבדים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא ששפע אלוהי זה מעניק לאדם חכמה לשפוט את העם, לצד אומץ לב, כוח וגבורה לצאת למלחמה תוך הסרת כל פחד ומורך לב [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, קיימת דעה המזהה את רוח ה' ששרתה עליו כרוח של נבואה [רד"ק].
מעבר להכנה הצבאית והנפשית, ישנו רובד רוחני עמוק לפעולתו של עתניאל. הוא פעל כסניגורם של ישראל, ודרש כי חובתו של ה' להושיע את עמו חלה בין אם הם זכאים ובין אם הם חייבים. דרשה זו התבססה על ההבטחה שניתנה למשה במצרים, שם ה' הצהיר שיושיע את ישראל למרות שצפה מראש את חטא העגל [רש"י]. התעוררות זו של עתניאל ללמד זכות על ישראל לא נבעה רק מיוזמתו האישית, אלא ה' הוא שנתן בליבו לדרוש זאת בפני תלמידיו. מטרת ההשראה הזו הייתה לעורר רחמים בשמיים, להדוף את המקטרגים בדין, ולאפשר את ישועת העם [חומת אנך].
כתוצאה משילוב זה של גבורה פיזית וסנגוריה רוחנית, ה' נתן בידו את מלך ארם. המילה וַתָּעָז מבטאת התגברות וחוזק רב [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], ומבחינה דקדוקית היא נגזרת משורש בעל אותיות כפולות (ע.ז.ז) בהטעמת מלעיל [מנחת שי]. משמעות הביטוי וַתָּעָז יָדוֹ היא שידו הייתה תמיד על העליונה, והוא הצליח לנצח את כושן רשעתיים ולהכניעו בכל פעם מחדש [מצודת דוד].