לאחר הניצחון הצבאי, באה על הארץ תקופה ממושכת של יציבות ורוגע, המסתיימת עם מותו של המנהיג. המילה וַתִּשְׁקֹט מבטאת מצב של מנוחה מוחלטת והפוגה מן המלחמות [מצודת ציון].
באשר לחישוב הזמנים של אותן אַרְבָּעִים שָׁנָה, הפרשנים מסכימים כי אין מדובר בארבעים שנות שקט ושלום בלבד. מניין השנים כולל את התקופה כולה, החל מזמן התחלת השעבוד לעם הזר ועד לסיום ימי המנוחה [מצודת דוד, רלב"ג].
לצד החישוב ההיסטורי, ישנו גם רובד רוחני למשך הזמן שבו שקטה הארץ. תקופת השלום בת ארבעים השנים ניתנה בזכות פועלו התורני של עתניאל בן קנז, אשר הצליח להחזיר ולשחזר באמצעות עיונו ולימודו הלכות שנשכחו מעם ישראל. הלכות אלו ניתנו במקור למשה רבנו במשך ארבעים יום, וכנגדן זכתה הארץ לארבעים שנות מנוחה [חומת אנך].