מיד לאחר שאהוד עוזב את המקום, מגיעים משרתיו של עגלון מלך מואב. וְהוּא יָצָא מתייחס לאהוד שיצא מן המסדרון, ובאותה עת וַעֲבָדָיו בָּאוּ אל תוך הפרוזדור [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. כאשר המשרתים רואים כי דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה נְעֻלוֹת, הם אינם חושדים שדבר רע התרחש, אלא מניחים כי המלך נעל את הדלתות מסיבה טבעית [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
המשרתים מסבירים לעצמם כי מֵסִיךְ הוּא אֶת רַגְלָיו, כלומר המלך עושה את צרכיו הגדולים בחדר [רש"י]. הפרשנים מסכימים כי המילה מֵסִיךְ משמעותה סוכך ומכסה. ביטוי זה משמש כלשון נקייה ומכובדת לעשיית צרכים, שכן אדם היושב להתפנות נוהג לכסות ולסכך על רגליו מטעמי צניעות [מצודת ציון, רד"ק]. שימוש לשוני דומה בביטוי זה מופיע גם בלשון חכמים במשנה [מלבי"ם].