קרה לכם פעם שהייתם צריכים להתמודד עם משימה קשה, אבל לא היו לכם הכלים המתאימים, אז פשוט השתמשתם במה שהיה בסביבה? המילה וְאַחֲרָיו מספרת לנו על מה שקרה מיד אחרי שמת השופט אהוד בן גרא. באותה שנה קם גיבור חדש בשם שמגר, אבל הוא שפט את העם במשך שנה אחת בלבד. בתקופה הזאת בני ישראל המשיכו להתנהג לא יפה ולא תמיד הקשיבו, ולכן לא נאמר עליו שהוא שפט את העם כמו שנאמר על שופטים אחרים.
כשהפלישתים איימו על האזור שלו, שמגר יצא להגן על הסביבה. לא היה לו נשק רגיל כמו חרב או חנית, אז הוא פשוט לקח מַלְמַד הַבָּקָר. זהו מקל ארוך שיש לו חוד מברזל בקצה, והחקלאים משתמשים בו כדי לכוון ולזרז את הפרות בזמן שהן חורשות את השדה. שמגר השתמש במקל החקלאי הזה במקום חנית. יחד עם קבוצת לוחמים שעזרה לו, הוא יצא למערכה והצליח להדוף שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ מהפלישתים. למרות שזו הייתה הצלה קטנה וקצרה יחסית, נאמר עליו וַיּוֹשַׁע גַּם הוּא, כי גם שמגר הצליח באותו רגע להושיע ולהציל את בני ישראל מהאויבים שרצו לפגוע בהם.