שופטים, פרק ג׳, פסוק ז׳

קרה לכם פעם שטעות קטנה שעשיתם התגלגלה והפכה למשהו הרבה יותר גדול בלי שהתכוונתם? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. הגענו לנקודה מרתקת בספר שופטים. עד עכשיו קראנו תיאור כללי על מה שקרה לעם מאז שיהושע נפטר, ומכאן אנחנו מתחילים לצלול לסיפורים המדויקים של כל שופט ושופט. ההידרדרות של העם לא קרתה ביום אחד, אלא לאט לאט. בשלב הראשון, וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'. הם התחילו לעשות מעשים לא טובים בסתר, במקומות שאף אדם אחר לא ראה אותם, ורק העיניים של ה' יכלו לראות. בגלל שהם התרגלו לחטוא בסתר, הם הגיעו לשלב השני, וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם. הם פשוט איבדו את יראת השמיים שלהם והפסיקו לחשוב על כך שה' רואה את כל מה שהם עושים. השכחה הזאת הובילה אותם לשלב השלישי והכי חמור, שבו הם כבר לא הסתירו שום דבר, אלא וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָאֲשֵׁרוֹת. הם התחילו לעבוד עבודה זרה בגלוי. המילה הָאֲשֵׁרוֹת מתארת עצים שהם נטעו במיוחד כדי להתפלל אליהם כאילו היו אלים. המעשים האלה הם בדיוק מה שהוביל לעונש הראשון של העם, ולצורך בשופט הראשון שיבוא להציל אותם.