קרה לכם פעם שעמדתם מחוץ לדלת סגורה והרגשתם שהזמן פשוט לא זז? זה בדיוק מה שקרה למשרתי המלך. בהתחלה הם עמדו בחוץ ווַיָּחִילוּ, כלומר המתינו בסבלנות. אבל הזמן עבר והם חיכו עַד בּוֹשׁ, שזה אומר שהם המתינו זמן ארוך מאוד. הם הבינו שעבר הרבה יותר זמן ממה שלוקח בדרך כלל לאדם להתפנות, וכבר התחילו להתייאש. כשהם ראו שהמלך לא פותח את הדלתות, הם החליטו לעשות מעשה. הם לקחו את הַמַּפְתֵּחַ ופתחו את המנעול מבחוץ. כשהדלת נפתחה, הם ראו פתאום את אדוניהם מוטל על הארץ כשהוא מת.
שופטים, פרק ג׳, פסוק כ״ה
וַיָּחִ֣ילוּ עַד־בּ֔וֹשׁ וְהִנֵּ֛ה אֵינֶ֥נּוּ פֹתֵ֖חַ דַּלְת֣וֹת הָעֲלִיָּ֑ה וַיִּקְח֤וּ אֶת־הַמַּפְתֵּ֙חַ֙ וַיִּפְתָּ֔חוּ וְהִנֵּה֙ אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם נֹפֵ֥ל אַ֖רְצָה מֵֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.