שופטים, פרק ג׳, פסוק ט״ו

Judges 3:15Sefaria

וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל֮ אֶל־יְהֹוָה֒ וַיָּ֩קֶם֩ יְהֹוָ֨ה לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת־אֵה֤וּד בֶּן־גֵּרָא֙ בֶּן־הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד־יְמִינ֑וֹ וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל בְּיָדוֹ֙ מִנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֥לֶךְ מוֹאָֽב׃

תארו לעצמכם שאתם צריכים להתקרב למלך אויב בלי שאף אחד יחשוד בכם. איך עושים את זה?


כשבני ישראל זועקים אל ה׳ לעזרה, הוא שולח להם אדם בשם אהוד בן גרא. ה׳ מקים להם מוֹשִׁיעַ, כלומר אדם שהתפקיד שלו הוא להציל אותם מבחינה צבאית מפני האויבים, ולא להיות מנהיג רוחני. אהוד מתואר בתור בֶּן הַיְמִינִי, שזה אומר שהוא היה משבט בנימין. בנוסף, מסופר עליו שהוא היה אִטֵּר יַד יְמִינוֹ. מה זה אומר? היד הימנית שלו הייתה סגורה וחלשה, ולכן הוא היה שמאלי והשתמש רק ביד שמאל.


מסתבר שהדבר הזה נתן לאהוד יתרון עצום. בדרך כלל, לוחמים היו שמים את החרב שלהם על הרגל השמאלית, כדי שיוכלו לשלוף אותה בקלות עם יד ימין. אבל בגלל שאהוד היה שמאלי, הוא החביא את החרב שלו דווקא על הרגל הימנית. עגלון מלך מואב בכלל לא ציפה שמישהו ישלוף נשק מיד שמאל, ולא ראה שום בליטה בצד שמאל של אהוד, ולכן הוא לא נזהר ממנו.


כדי להשלים את התחבולה, בני ישראל שלחו איתו מִנְחָה למלך מואב. המנחה היא מתנה שנועדה להראות למלך שאהוד נכנע לו. המתנה הזו גרמה למלך להרגיש בטוח, הרדימה את הערנות שלו, ואפשרה לאהוד להתקרב אליו ממש בלי לעורר שום חשד.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.