ויקרא, פרק א׳, פסוק ו׳

הכנת הקרבן דורשת את הסרת העור כהסרת בגד מגוף האדם, פעולה שאינה מחייבת כהן ויכולה להיעשות על ידי המקריב בעצמו. הניסוח וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה וְנִתַּח מלמד כי חובה להפשיט את כלל עור הבהמה בטרם תחילת הפירוק, כאשר החובה חלה על כל סוגי הָעֹלָה הכשרה, ואילו המילה אֹתָהּ ממעטת קרבן שנפסל שאינו מופשט אלא נשרף בשלמותו. הציווי וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ דורש פירוק מסודר לאיברים הראשיים על פי מבנה הגוף הטבעי מבלי לחתוך אותם לחתיכות קטנות יותר, כדי לאפשר למקריב לכוון לשורשו הרוחני של כל נתח. את תהליך ההכנה הזה ניתן להתחיל גם בטרם הוכנה מערכת האש על המזבח.