בניגוד לאיסור החמור של אכילת דם, אכילת עוף טהור שמת מאליו, הקרוי נבלה, או עוף שנפצע פצעי מוות, הקרוי וטרפה, היא פגם קל יותר הניתן לתיקון בו ביום. טומאה זו מתרחשת אך ורק ברגע הבליעה בגרון, כאזהרה מפני הימשכות אחר החומריות, והמילים וכל נפש מרחיבות את הדין גם לקטנים או למי ששתה בשר מותך, ובלבד שההנאה נעשתה באכילה רגילה כמצוין בביטוי אשר תאכל. הדין מחייב בשווה באזרח ובגר, כדי להדגיש שגם גר צדק מקבל עליו את חובות האומה, וכיוון שהטומאה בשעת הבליעה חמורה היא מטמאה גם את הלבוש, ולכן וכבס בגדיו ורחץ במים. הסיום וטמא עד הערב וטהר מוכיח שהטומאה מוגבלת לזמן הבליעה בלבד, כך שעם רדת הערב האדם נטהר מיד, אפילו אם הבשר טרם התעכל ועדיין שוהה במעיו.
ויקרא, פרק י״ז, פסוק ט״ו
פרשת אחרי מות
וְכׇל־נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֤ל נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה בָּאֶזְרָ֖ח וּבַגֵּ֑ר וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.