יצא לכם פעם לחשוב מה היה קורה אם הייתם חיים במדבר ומתחשק לכם לאכול בשר? היום אנחנו פשוט קונים בשר, אבל כנראה תופתעו לגלות שפעם הכללים היו שונים לגמרי.
בזמן שבני ישראל נדדו במדבר, ה' קבע חוק מיוחד: אסור היה סתם כך לשחוט בהמה רק בגלל שרעבים. מי שרצה לאכול בשר, היה חייב להביא את הבהמה למשכן כקרבן, ורק אז יכול היה לאכול ממנה. המטרה של החוק הזה הייתה לחנך את העם, להרחיק אותם מדברים רעים ולשמור עליהם קדושים וטהורים.
כדי שההוראה הזו תהיה ברורה לכולם, משה פונה גם אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וגם אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כי לכל אחד יש תפקיד. בני ישראל מוזהרים להביא את הקרבנות שלהם אך ורק אל הכהנים ולא להקריב אותם בעצמם, והכהנים מוזהרים שלא להקריב את הקרבנות מחוץ לאוהל מועד.
בגלל שהחוק הזה היה מאוד קפדני וחדש, משה פותח במילים זֶה הַדָּבָר. הוא רצה שהעם ידע בוודאות שאת ההוראה הזו הוא לא המציא בעצמו, אלא זה בדיוק מה שה' ציווה עליו למסור להם.