הבאת מנחת העני אינה נמדדת בערכה החומרי אלא בכוונת הלב, ולכן וְהֵרִים הַכֹּהֵן את החלק המיועד למזבח בידו ממש ולא באמצעות כלי. חלק זה נלקח מִן הַמִּנְחָה תוך הקפדה ששייריה לא יאבדו לחלוטין טרם ההקטרה, והוא נקרא אֶת אַזְכָּרָתָהּ משום שבאמצעות קומץ הסולת והלבונה העולים כעשן, נזכרים בעלי הקרבן לטובה. הכהן מעלה את הקומץ באש וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, וכך המנחה מוגדרת כאִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה', ביטוי המופיע גם בקרבנות בהמה יקרים. השוואה זו מלמדת שאחד המרבה ואחד הממעיט שווים לפני ה', שכן ההכנעה המוחלטת של העני המביא מנחה פשוטה, הופכת אותה לרצויה כאילו הקריב את נפשו ממש.
ויקרא, פרק ב׳, פסוק ט׳
פרשת ויקרא
וְהֵרִ֨ים הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.