ה' מורה למשה לזרז את העם, בלשון צַו, לממן בקביעות מקופת הציבור את החזקת המנורה לדורות, שכן היא מעידה על השראת השכינה בישראל. ההוראה וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ ממנה את משה לגזבר המופקד על איסוף שֶׁמֶן זַיִת טהור המופק מזיתים בלבד, שחייב להיות זָךְ ונקי לחלוטין ממשקעים. על השמן להיות כָּתִית, כלומר מופק בכתישה עדינה במכתשת ולא בכבישה בכוח, כדי להפיק את הטיפות האיכותיות ביותר המיועדות בלעדית לַמָּאוֹר של המנורה. הכוהן נדרש לְהַעֲלֹת נֵר על ידי החזקת האש סמוך לפתילה עד שהשלהבת תיאחז ותעלה מאליה, ולדאוג להדלקה עקבית מדי לילה כדי שהמנורה תדלוק תָּמִיד, מצווה הדוחה אף את איסורי השבת והטומאה.
ויקרא, פרק כ״ד, פסוק ב׳
פרשת אמור
צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.