חשבתם פעם מה קורה כשאנחנו מתרגלים שיש לנו שפע של דברים, כמו הרבה אוכל טעים או צעצועים, וקצת שוכחים להעריך אותם? כשמקריבים קורבן שלמים, התורה מבקשת לקחת את השומן הפנימי של הבהמה ולהעלות אותו על המזבח. לשומן הזה יש משמעות מיוחדת, הוא מסמל את העושר ואת הרצון שלנו לעוד ועוד דברים. כשאדם נותן את החלק הזה לה', הוא בעצם פותח את הלב שלו ומבקש סליחה על פעמים שבהן הוא היה עסוק מדי בלרדוף אחרי מותרות.
החלק הזה שמיועד להקטרה באש שעל המזבח נקרא אִשֶּׁה. התורה מדגישה שצריך להקריב דווקא אֶת הַחֵלֶב. בניגוד לשומן רגיל שמעורבב בתוך הבשר, החלב הוא שכבה נפרדת לגמרי שאפשר לקלף. בנוסף, משמעות המילה חלב היא החלק הכי משובח וטוב, כי לה' אנחנו תמיד נותנים את הטוב ביותר. התורה מפרטת שלוקחים את החלב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וגם וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב, כלומר את כל שכבת השומן הגדולה שעוטפת ומכסה את האיברים הפנימיים של הבהמה עמוק בבטן.