קרה לכם פעם שראיתם חפץ של חבר וממש רציתם שהוא יהיה שלכם? לפעמים הרצון הזה יכול להוביל למעשים לא טובים. הכל מתחיל עמוק בלב, כשאנשים חומדים ורוצים מאוד את השדות של החברים שלהם. בהתחלה הם מנסים לקנות את השדות, אבל אם הבעלים לא מסכימים למכור, הם מחליטים להשתמש בכוח ופשוט לוקחים אותם, כי אין שופטים ואין מי שיעצור בעדם. זה לא נעצר שם. כשהם רוצים גם את הבתים, המילה וְנָשָׂאוּ מסבירה שהם פשוט לוקחים את הבתים לעצמם. ומה קורה אם בעל הבית או השדה מנסה להתנגד ולשמור על הרכוש שלו? כאן מגיע השלב של וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ, שבו הם מתנהגים בכוח, פוגעים באדם עצמו ומגרשים אותו מהמקום שלו. כך אנחנו לומדים שמעשה רע שמתחיל רק במחשבה בתוך הלב, יכול לגדול ולפגוע מאוד באחרים.
מיכה, פרק ב׳, פסוק ב׳
וְחָמְד֤וּ שָׂדוֹת֙ וְגָזָ֔לוּ וּבָתִּ֖ים וְנָשָׂ֑אוּ וְעָֽשְׁקוּ֙ גֶּ֣בֶר וּבֵית֔וֹ וְאִ֖ישׁ וְנַחֲלָתֽוֹ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.