זעקה נבואית קשה מופנית כלפי עושקים המנצלים את החלשים ביותר בחברה, ומחריבים את התא המשפחתי, את הביטחון הכלכלי ואת הקדושה האלוהית. הפשעים המתוארים פוגעים בנשים ובילדים, וקורעים אותם מסביבתם הטבעית והמוגנת.
הביטוי נְשֵׁי עַמִּי מתייחס לנשות העניים, כאשר השימוש בלשון יחיד במילה תַּעֲנֻגֶיהָ מדגיש כי הגירוש והסבל מתרחשים כלפי כל אישה ואישה באופן אישי [אבן עזרא, מלבי"ם]. הפרשנים מציגים מגוון דרכים שבהן מתבצע הגירוש של הנשים מבתיהן:
יש המפרשים זאת כגירוש פיזי וממשי – העושקים גוזלים את בתי החמד ומגרשים את הנשים מן הבתים שבהם ישבו והתענגו בכבוד [מצודת דוד], או אף לוקחים את הנשים לעצמם ומנתקים אותן מבתיהן [ביאור שטיינזלץ].
גישה אחרת מפרשת את הגירוש מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ כהרס הקשר הזוגי ושמחת הנישואין [אבן עזרא]. הרס זה נגרם על ידי הריגת הבעלים והפיכת הנשים לאלמנות, או על ידי גזל ממונם של הבעלים, מה שמביא אותם לעצבות עמוקה המונעת מהם לשמח את נשותיהם [רש"י]. פירוש נוסף מתאר מציאות שבה העושקים פורצים לבתי העניים כדי לגזול, וכאשר הבעל חוזר ומוצא זר בביתו, הוא חושד באשתו ומגרש אותה. כך, העושקים הם הגורמים הישירים לגירוש האישה מבית בעלה [רד"ק]. גישה חמורה עוד יותר גורסת כי העושקים היו לוקחים את הנשים כמשכון על חובות כספיים, ומטמאים אותן בזנות [מלבי"ם].
פשעים אלו פוגעים באופן ישיר בעֹלָלֶיהָ, הם הבנים הקטנים [מצודת ציון]. מתוך כך, זועק ה' כי תִּקְחוּ הֲדָרִי. המושג הֲדָרִי זוכה למספר פירושים מרתקים המציגים רבדים שונים של חורבן:
ברמה החומרית, הֲדָרִי מתייחס לעושר, ליופי ולהוד שהעניק ה' לנשים כדי לקשט את ילדיהן, עושר שהעושקים מפשיטים מעל הילדים ולוקחים לעצמם לצמיתות [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון].
ברמה המשפחתית, ההדר שניטל הוא האם עצמה, הנלקחת ומנותקת מילדיה [ביאור שטיינזלץ]. לחלופין, ההדר האלוהי הוא עצם החיבור המקודש שבין איש לאשתו. פרידת ההורים מפרה את סדר הבריאה ומסלקת את כבוד ה' מן העולם [רד"ק, אבן עזרא].
ברמה הרוחנית והעמוקה ביותר, בעקבות הפגיעה והזנות שנכפתה על הנשים, נוצר ספק בייחוסם של הילדים. כתוצאה מכך מסתלקת מהם השכינה, שכן ההדר האלוהי שורה רק על משפחות טהורות בישראל [מלבי"ם].
המילה לְעוֹלָם חותמת את הפסוק ומבטאת את הניתוק והגזל שנעשים לצמיתות, מבלי שהרכוש או המשפחה ישובו לקדמותם [ביאור שטיינזלץ, מצודת דוד]. עם זאת, יש הרואים במילה זו שאלה רטורית ותוכחה מאת ה': האם אתם סבורים שתוכלו להמשיך במעשים אלו לנצח, ושאני אחריש ואאריך אפי לעולם? [מלבי"ם].