יצא לכם פעם להבטיח לשמור על משהו חשוב, ובמקום זאת קלקלתם אותו? נחמיה מתפלל אל ה' ומתוודה בצער רב על המעשים של עם ישראל. הוא משתמש במילים חֲבֹל חָבַלְנוּ, שפירושן לגרום להרס, להשחית ולעשות נזק. נחמיה מודה שעם ישראל לא שמר את המצוות, ובכך הם פשוט קלקלו את דברי ה'. אבל אם נחשוב על זה, נחמיה מוסיף את המילה לָךְ, כלומר אליך. איך אדם יכול בכלל להזיק לה' בעצמו? התשובה היא שכאשר בני ישראל עשו חטאים שקשורים ישירות לאמונה בה', כמו למשל עבודה זרה, זה נחשב כאילו הם פגעו ישירות כלפי מעלה. בגלל זה נחמיה מרגיש כאב כל כך גדול ומבקש סליחה על הקרע והנזק שהם גרמו.
נחמיה, פרק א׳, פסוק ז׳
חֲבֹ֖ל חָבַ֣לְנוּ לָ֑ךְ וְלֹא־שָׁמַ֣רְנוּ אֶת־הַמִּצְוֺ֗ת וְאֶת־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתָ אֶת־מֹשֶׁ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.