יצא לכם פעם לחשוב איפה גרו האנשים שלא נשארו לגור בעיר הגדולה ירושלים? אחרי שסיימו לארגן מי יגור בירושלים, בני שבט יהודה ובני שבט בנימין חזרו לגור בנחלות הישנות של המשפחות שלהם. הם התפזרו והקימו יישובים שנקראים חֲצֵרִים, שהם בעצם עיירות פתוחות שאין סביבן חומה. המקומות האלו היו בִּשְׂדֹתָם, כלומר באזורים פתוחים וטבעיים שמלאים בשדות חקלאיים. אחד המקומות המרכזיים שבהם בחרו בני יהודה לגור היה קִרְיַת הָאַרְבַּע, שכולנו מכירים היום בתור העיר חברון. חוץ מהערים המרכזיות עצמן, אנשים התיישבו גם בתוך בְּנֹתֶיהָ, שהם הכפרים והיישובים שנמצאים ממש קרוב לעיר, וגם בתוך חֲצֵרֶיהָ, שהם מקומות יישוב קטנים אפילו יותר שלפעמים גרו בהם רק חלק מהזמן.
נחמיה, פרק י״א, פסוק כ״ה
וְאֶל־הַחֲצֵרִ֖ים בִּשְׂדֹתָ֑ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֗ה יָֽשְׁב֞וּ בְּקִרְיַ֤ת הָֽאַרְבַּע֙ וּבְנֹתֶ֔יהָ וּבְדִיבֹן֙ וּבְנֹתֶ֔יהָ וּבִֽיקַּבְצְאֵ֖ל וַחֲצֵרֶֽיהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.