נחמיה, פרק י״א, פסוק י״ז

יצא לכם פעם לראות מקהלה גדולה ששרה יחד? תמיד יש מישהו אחד שעומד מקדימה ומתחיל את השיר. כך בדיוק היה בירושלים. ללויים היה תפקיד מסודר וחשוב, הם היו אחראים על השירה והתפילה, ולכל אחד היה תפקיד מיוחד במערך ההודיה לה'. התפקיד הבכיר ביותר היה של לוי בשם מתניה. הוא נקרא רֹאשׁ הַתְּחִלָּה, כלומר, הוא היה המנהיג הגדול שפותח ראשון את התפילה ואת שירי התודה. מתניה היה אדם זקן ומיוחד שהתפלל המון על ירושלים וביקש לזכות לראות אותה נבנית מחדש בימיו. התפקיד שלו מתואר במילים יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה. המילה יְהוֹדֶה היא בעצם כמו המילה "יודה", ומשמעותה היא שהוא היה אחראי להוביל את שירי התודה לה' כשהגיע זמן התפילה. כמובן שלמנהיג כזה צריך עזרה, ולכן אחריו מוזכר לוי בשם בקבוקיה. הוא היה מִשְׁנֶה מֵאֶחָיו, כלומר הסגן של מתניה, והיה השני בחשיבותו מבין כל האחים הלויים. בנוסף אליהם מוזכר גם לוי בשם וְעַבְדָּא, שגם הוא גר בירושלים והיה חלק ממשפחת הלויים של ידותון.