תארו לעצמכם שסיימתם לבנות חומה ארוכה וחזקה סביב עיר ענקית, אבל כשאתם מסתכלים פנימה, אתם מגלים שכמעט ואין בה תושבים או בתים. איך הייתם ממלאים אותה מחדש? זה בדיוק מה שקרה בירושלים. אחרי שהחומות נבנו, העיר הייתה גדולה אבל ריקה. נחמיה ידע שכדי להציל את ירושלים, לשמור עליה ולחזק את קיום התורה ואת עבודת בית המקדש של ה׳, חייבים להביא אליה תושבים.
בהתחלה, המנהיגים והשרים עברו לגור בירושלים כדי לתת דוגמה אישית ולעזור לכוהנים. לאחר מכן, היה צריך למצוא פתרון לשאר העם. לכן, הם ערכו הגרלה מיוחדת כדי לְהָבִיא אֶחָד מִן הָעֲשָׂרָה. ממש כמו שנותנים תרומת מעשר, עשירית מהאנשים נבחרו לעבור לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם. הם עברו לשם כדי ליישב את העיר ולשמור עליה בטוחה מפני העמים שחיו מסביב. ומה קרה לכל שאר האנשים שלא נבחרו בהגרלה? הכתוב קורא להם וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת, והכוונה היא לתשעת החלקים הנותרים של העם. הם פשוט נשארו לגור בֶּעָרִים הרגילות שלהם, באותם מקומות שבהם הם חיו עד אותו יום.