נחמיה, פרק י׳, פסוק מ׳

Nehemiah 10:40Sefaria

כִּ֣י אֶל־הַ֠לְּשָׁכ֠וֹת יָבִ֨יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י הַלֵּוִ֗י אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַדָּגָן֮ הַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָר֒ וְשָׁם֙ כְּלֵ֣י הַמִּקְדָּ֔שׁ וְהַכֹּהֲנִים֙ הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֖ים וְהַמְשֹׁרְרִ֑ים וְלֹ֥א נַעֲזֹ֖ב אֶת־בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃

תארו לעצמכם שקיבלתם תפקיד חשוב מאוד לשמור על אוצר יקר, אבל פתאום הבטן שלכם מתחילה לקרקר מרוב רעב. אסור לכם לעזוב את עמדת השמירה כדי לחפש אוכל, אז מה עושים? זה בדיוק מה שקרה עם הכהנים בבית המקדש. כדי שהם לא יצטרכו לעזוב את התפקיד שלהם, בני ישראל והלויים התבקשו להביא אליהם ישירות את תרומת הדגן התירוש והיצהר, שהן מתנות של תבואה, יין ושמן, ישר אל החדרים המיוחדים במקדש. למה דווקא לשם? כי ושם הונחו הכלים הקדושים, והכהנים ישבו בחדרים האלה כדי לשמור עליהם. ההסדר החכם הזה נועד למנוע מצב שהכהנים ייאלצו להסתובב בכל הארץ כדי לחפש אוכל לארוחות שלהם, מה שהיה משאיר את בית המקדש ריק ועזוב. בסוף כולם מבטיחים ולא נעזב, כלומר, הם מתחייבים לא להזניח את בית ה'. בזכות זה שהעם הביא את התרומות עד לכהנים, הם יכלו להישאר במקדש תמיד ולהמשיך בעבודתם החשובה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ט
פרק י״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.