חשבתם פעם כמה קשה לנהל מקום ענק שפעיל בכל יום מהבוקר עד הערב? כדי שבית המקדש יעבוד בצורה מסודרת, היה צורך באנשים אחראים ובכסף רב כדי לממן את הפעילות. מלך פרס נתן פקודה מיוחדת, וזה מה שנקרא מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם. המלך בעצמו מינה אנשים שהוא סמך עליהם כדי שינהלו את עבודת המקדש. כדי להראות שזה תפקיד קבוע וחשוב, ניתנה להם התחייבות רשמית שנקראת וַאֲמָנָה.
מי קיבל את התפקיד המיוחד הזה? הַמְשֹׁרְרִים. הם היו צריכים לבצע את המשימות שלהם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כלומר בכל יום ויום מחדש. התפקיד שלהם היה מורכב משני דברים חשובים: קודם כל, הם היו אחראים על עבודת השירה הקבועה, כשהיה להם מדריך שקבע עבורם בכל יום איזה שיר ואיזה ניגון ישירו. בנוסף, המלך כל כך סמך עליהם, שהוא נתן להם רשות לקחת כסף מאוצר המלכות בכל יום, בדיוק לפי הסכום שהיה חסר להם באותו היום כדי לתקן ולדאוג לכל הצרכים של בית המקדש.