ברגע של משבר מול העם הזועם, כלב לוקח את ההנהגה במקום יהושע שנחשד במשוא פנים, ומשתיק את ההמון במילה וַיַּהַס. הוא מפנה את הקשב אֶל מֹשֶׁה, בין אם מתוך יראת מלכות ובין אם בתחכום פסיכולוגי שבו העמיד פנים שבכוונתו לגנותו כדי לזכות בשקט ולהזכיר את ניסיו. מתוך ביטחון מוחלט הוא מכריז עָלֹה נַעֲלֶה, ומבטיח כי בכוחם לנצח גם מעמדת נחיתות צבאית ואפילו אם יידרשו לטפס בסולמות לרקיע. עלייה זו מסמלת גם התעלות רוחנית של העם, ומובילה להכרזה כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. קריאה זו מזכירה כי בעזרת כוחו של ה' ישראל יגברו על כל אויב גשמי, ואף ינצחו את שרי האומות בשמיים.
במדבר, פרק י״ג, פסוק ל׳
פרשת שלח
וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.