במדבר, פרק י״ג, פסוק כ״ג

בסיום משימתם הגיעו המרגלים אל עמק רחב שנקרא בתורה נַחַל אֶשְׁכֹּל על שם המאורע, ושם וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה, שהיא ענף עבה של גפן שעליו נותר תלוי וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד. כדי שלא למעוך את הפרי העצום, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם, כלומר שני אנשים נשאו אותו יחד, ויש המפרשים שנדרשו למערכת מורכבת של מוטות ושמונה נושאים כדי לעמוד בכובד המשקל. המרגלים לקחו גם וּמִן־הָרִמֹּנִים וּמִן־הַתְּאֵנִים כדי להשתמש בפירות העצומים כהוכחה לכך שזו ארץ משונה המגדלת ענקים. יהושע וכלב נמנעו ממשא הפירות משום שהבינו שכוונת חבריהם היא להוציא את דיבת הארץ, אם כי מסורת אחרת גורסת שדווקא הם נשאו את האשכול לבדם מתוך אהבתם לארץ.