במדבר, פרק י״ג, פסוק כ״ו

וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ מצביע על כך שהמרגלים מיהרו למחנה מיד עם חזרתם, כשהם נושאים את אותן כוונות שליליות וחוסר ביטחון בה' שליוו אותם כבר בצאתם למשימה. בהגיעם אֶל־מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה, הם נמנעו מדיווח שקט להנהגה ופנו ישירות אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כדי להסית את ההמון ולערער על משה באופן פומבי. הכתוב מציין כי הם וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת־כׇּל־הָעֵדָה, שכן הם פיצלו את המסר: למשה ולאהרון מסרו דיווח עובדתי יבש, אך מיד לאחר מכן הפיצו בקרב העדה כולה דברי הפחדה ודיבה. לבסוף, וַיַּרְאוּם אֶת־פְּרִי הָאָרֶץ לא כדי להוכיח את טיבה וברכתה, אלא כנשק תודעתי שנועד להמחיש שכשם שהפירות עצומים ומשונים, כך תושבי הארץ הם ענקים שאי אפשר להתמודד עמם.