במדבר, פרק י״ג, פסוק י״א

הצמדת המילים לְמַטֵּה יוֹסֵף דווקא לתיאור לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה מצביעה על הקבלה שלילית, שכן גַּדִּי בֶּן־סוּסִי בחר להמשיך את דרכו של זקנו והוציא דיבה רעה על הארץ. התורה מפרידה את שמו של יוסף משבט אפרים כדי להרחיק את יהושע מחטא המרגלים, חטא שנבע מפחד עצום מפני כוחם של תושבי הארץ. מנגד, יש המסבירים כי אזכור יוסף נועד דווקא להדגיש את ההחמצה הטרגית של נשיא מנשה, שלא למד מחיבתו העמוקה של אביו לארץ ישראל. הסבר שונה מנתק את ההקשר מחטא המרגלים ורואה בכך ביטוי למעבר להנהגה טבעית לקראת הכניסה לארץ, עולם שבו שבט מנשה הגדול והחזק מקבל את הבכורה.