במדבר, פרק י״ג, פסוק ג׳

יציאת המרגלים לבחינת הארץ הייתה משימה כבדת משקל שהוטלה על קצינים בכירים ומנהיגים. וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לא כציווי ישיר אלא כמתן רשות עַל־פִּי ה', שהעניק להם בחירה חופשית וכיוון את יציאתם דווקא מִמִּדְבַּר פָּארָן כדי שילמדו מוסר מעונשה של מרים ולא יוציאו דיבה. הכתוב מעיד כי כֻּלָּם אֲנָשִׁים, כלומר אישים בעלי אומץ, חוכמה וצדקות באותה שעה, אך מיד עם צאתם הם הושפעו לרעה מההמון וטעו בהבנת תפקידם. אף על פי שהיו רָאשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל, המילה הֵמָּה החותמת את הפסוק רומזת כי דווקא תחושת העליונות המעמדית שלהם היא שהכשילה אותם בסופו של דבר.