במדבר, פרק י״ג, פסוק כ״ח

המילה אֶפֶס מבטלת את שבחי הארץ שנאמרו קודם לכן, וקובעת כי כל הטוב שבה חסר ערך משום שכיבושה נמנע לחלוטין. המרגלים מתארים כִּי־עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ, ומציגים אומה אכזרית, חצופה ובעלת כוח מתמשך, היושבת בביטחון גם מחוץ לערים. בניגוד לסימן שמסר משה, לפיו עם חזק מסתפק בערים פתוחות, המרגלים מדווחים על מציאות כפולה לרעה שבה העם גיבור אך גם וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, מוקפות חומות אדירות ובלתי חדירות. לשיא ההפחדה הם מגיעים בטענה כי וְגַם־יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם, ומדווחים על נוכחות מאיימת של אנשים עצומי ממדים ואף ילדי ענקים. בין אם המרגלים הגזימו במכוון כדי להמיס את לב העם ובין אם תיארו את שראו, תמונת המצב המאיימת הופכת את הניצחון העתידי בעזרת ה' למרשים אף יותר.