במדבר, פרק י״ג, פסוק כ״ח

פרשת שלח

Numbers 13:28Sefaria

אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃

דיווח המרגלים מגיע לנקודת המפנה הדרמטית שלו. לאחר ששיבחו את פוריות הארץ, הם מציגים שורת מכשולים שנועדו לטעת ייאוש בלב העם ולהוכיח כי כיבוש הארץ הוא משימה בלתי אפשרית.

המילה אֶפֶס מבטאת שלילה מוחלטת וביטול של הדברים הטובים שנאמרו קודם לכן. המרגלים טוענים כי כל השפע של הארץ הופך לחסר ערך ולשוא, משום שאי אפשר לכבוש אותה [רש"ר הירש, ביאור יש"ר, מלבי"ם]. בנוסף, יש המפרשים כי מילה זו רומזת לאפסות המוסרית של יושבי הארץ, שאין בהם טיפת רחמים או תכונות טובות, ולכן לא ייכנעו לעולם [אדרת אליהו].

בתיאור עַז הָעָם, המרגלים בחרו במילה המבטאת לא רק חוזק רגיל, אלא עזות פנים, חוצפה וגבורה מתמשכת שאינה פוסקת [העמק דבר, ביאור יש"ר]. עם זאת, ניכר כי המרגלים הגדילו והעצימו את התיאור מעבר לאמת, שכן לא יכלו לדעת בתוך ימים ספורים האם כוחם של המקומיים אכן יציב לאורך זמן [ביאור יש"ר]. הביטוי הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ מלמד כי התושבים החזקים היו יושבים מפוזרים מחוץ לערים, כשהם סומכים על גבורתם העצמית [אור החיים], או שמדובר בשכירי חרב זרים שהובאו במיוחד כדי להגן על הארץ [העמק דבר].

רוב המפרשים מסכימים כי בדברי המרגלים ישנה סתירה מכוונת לסימן שמסר להם משה טרם צאתם. משה קבע כי עם חלש מסתתר בערים מבוצרות, ואילו עם חזק יושב בערי פרזות פתוחות. המרגלים, לעומת זאת, הציגו תמונה של איום כפול. הם טענו כי העם גם עז וגיבור, וגם יושב בערים מבוצרות היטב [אור החיים, טור הארוך, תולדות יצחק, בכור שור, חזקוני].

המילה בְּצֻרוֹת מבטאת חוזק רב [רש"י, מזרחי, גור אריה]. יש המסבירים כי מדובר בערים המוקפות בחומה עגולה, מבנה הנדסי המקשה מאוד על פריצת החומה בהיעדר פינות [רש"י, ברכת אשר על התורה], ואחרים סבורים כי הכוונה פשוט לערים מוקפות חומה [שד"ל]. המרגלים טענו כי אלו מבצרים עצומים שנבנו על ידי ענקים ושאינם ניתנים לכיבוש אנושי [רש"ר הירש], אך בפועל מדובר היה בשקר, שכן רוב ערי כנען היו קטנות ולא מבוצרות כלל [ביאור יש"ר].

כדי למנוע מחשבה שהחומות מעידות בכל זאת על חולשה, הוסיפו המרגלים את האיום השלישי, והוא יְלִדֵי הָעֲנָק [אור החיים, בכור שור]. המילה יְלִדֵי נכתבה בתורה חסרה את האות יו"ד, כדי לרמוז שאפילו הילדים הקטנים בארץ היו ענקים ומטילי אימה [שפתי כהן, מנחת שי]. המרגלים טענו כי ראו את משפחות הענקים מפוזרות בכל רחבי הארץ כדי להעצים את החרדה [העמק דבר, צאינה וראינה], למרות שבאמת היו רק שלושה ענקים בעיר חברון בלבד [ביאור יש"ר].

דרך פירוט זה של עם עז, חומות אדירות ושומרים ענקים, ביקשו המרגלים להוכיח כי העיר לא תוכל ליפול בשום דרך, לא בגלל חולשת תושביה, לא בגלל חולשת חומותיה ולא בגלל חוסר מוכנות, ולכן ההליכה למלחמה היא אבודה מראש [ספורנו, תולדות יצחק, שד"ל].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ז
פסוק כ״ט

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.