במדבר, פרק י״ג, פסוק ל״ב

כדי להכריע את התלבטות העם ולמנוע את כניסתם לארץ, בדו המרגלים שקרים ווַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ בלחישה ישירות אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תוך עקיפת מנהיגיהם שיכלו להכחיש את דבריהם. הם טענו כי הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ נבדקה ביסודיות, וכי היא אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא המקצרת את חיי התושבים בשל אקלים קשה, מלחמות תכופות, או הלוויות המוניות שה' עשה בנס כדי להסתירם אך הם פירשו לרעה כטבע קטלני. כדי להוכיח שהתמותה נובעת מהארץ עצמה ולא מאורח חיים לקוי, הדגישו כי וְכׇל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ הם אַנְשֵׁי מִדּוֹת, כלומר ענקים חסונים או אנשים המקפידים על חיים בריאים ומאוזנים. מסקנתם הייתה שאם הארץ ממיתה אפילו מקומיים חזקים ובריאים, היא בוודאי תשמיד בקלות יהודים רגילים שיבואו מבחוץ.