קרה לכם פעם שמישהו ניסה לשכנע אתכם לא לעשות משהו, וסיפר לכם דברים מפחידים שלא באמת קרו, רק כדי שתשנו את דעתכם? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל במדבר. אחרי שכלב ניסה לעודד את העם ולהאמין שהם יכולים להיכנס לארץ, שאר המרגלים ראו שעם ישראל עדיין מתלבט. כדי לגרום לעם לוותר לגמרי על הכניסה לארץ ישראל, המרגלים החליטו להמציא שקרים. הם לא דיברו מול משה, אהרן או כלב שיכלו להגיד את האמת, אלא הלכו בשקט מאוהל לאוהל ולחשו לאנשים שמועות רעות.
על המעשה הזה נאמר שהם וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ. להוציא דיבה זה לא סתם לספר משהו רע, אלא ממש להמציא עלילות ושקרים. המרגלים טענו כי אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא. כלומר, הם סיפרו שמזג האוויר והטבע בארץ כל כך קשים, עד שבני אדם רגילים לא יכולים לחיות שם בבריאות ובנחת. כדי להפחיד את העם אפילו יותר, הם סיפרו שכל האנשים שהם פגשו שם הם אַנְשֵׁי מִדּוֹת, כלומר ענקים עצומים וגבוהים במיוחד. המרגלים שאלו את העם: "אם אפילו ענקים חזקים בקושי מצליחים להסתדר בארץ הקשה הזו, איך אנחנו, אנשים רגילים, נצליח לחיות שם?".