במדבר, פרק ל״ג, פסוק ה׳

יציאת העם לדרך מתחילה כאשר וַיִּסְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, עיר שאותה בנו בעבודת פרך ושבה חוו את הגאולה. המעבר ליעד הבא היה ישיר וללא עצירות ביניים, ומיד וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת, מקום שנקרא כך משום שבו זכו לראשונה להגנת ענני הכבוד שסוככו עליהם. התיעוד המדויק של תחנות המסע במדבר השומם נועד להמחיש כי הישרדות העם התאפשרה רק בזכות השגחת ה', ולהדגיש את חסדו בכך שמיעוט המסעות אפשר לעם לחנות רוב הזמן במנוחה. במקביל, הטלטול והנדודים במדבר משמשים רמז סמלי לתקופות הגלות העתידיות של העם.