במדבר, פרק ל״ג, פסוק נ״ב

התנאי להתיישבות בארץ ישראל הוא סילוק מוחלט של ההשפעות הרוחניות השליליות, ולכן מצווה התורה וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, כלומר חובה לגרש ולהבריח את כלל התושבים ללא יוצא מן הכלל. לאחר הגירוש יש לעקור את העבודה הזרה משורשה, וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם, ציווי להרוס את בתי הפולחן המרוצפים באבני שיש להשתחוויה וכן את הסמלים החזותיים של האלילות. כמו כן נאמר וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ, דרישה להשמדה מוחלטת של פסלי המתכת היצוקים כדי שלא יותכו לשימוש חוזר שימשוך שוב לעבודה זרה, או לחלופין השמדת אלילים שהוצבו תחת סכך של עצים עבותים. לסיום, יש להחריב את מוקדי ההתכנסות לפולחן הטבע במקומות הגבוהים, וְאֵת כָּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ, כדי לוודא שלא יישאר בארץ שום זכר לתרבות האלילית.