במדבר, פרק ל״ג, פסוק י״ד

מסע בני ישראל מגיע לנקודת משבר פיזית ורוחנית כאשר וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם. בניגוד לתחנות קודמות, כאן התמודד העם לראשונה עם יובש מוחלט, עד כי וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת אפילו בכלים שנשאו עמם. התורה מדגישה את המחסור משום שזהו אירוע מכונן שבו העם ניסה את ה', חווה את נס הוצאת המים מהסלע ומיד לאחריו הותקף בידי עמלק. לצד המצוקה הגשמית, החניה בִּרְפִידִם מרמזת על כך שהעם הרפה את ידיו מן התורה. היעלמותה של הבאר הנסית שליוותה אותם מלמדת כי ברגע שפסקו מלעסוק במים הרוחניים, נלקחו מהם גם המים הפיזיים.