קרה לכם פעם שהייתם ממש צמאים בטיול, וכשבאתם לשתות גיליתם שהבקבוק שלכם ריק לגמרי? כשבני ישראל נדדו במדבר, התורה בדרך כלל רק מציינת את שמות המקומות שבהם הם חנו. אבל כשהם הגיעו לתחנה שנקראת רְפִידִם, התורה עוצרת ומוסיפה פרט חשוב: וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם.
למה התורה מספרת לנו את זה דווקא כאן? כי עד לאותו רגע, בכל מקום שבו הם עצרו, הם תמיד מצאו מים. זו הייתה הפעם הראשונה שהם הרגישו באמת את היובש של המדבר, ואפילו הכלים שהם סחבו איתם התרוקנו לגמרי. זה היה אירוע כל כך משמעותי שנחרט בזיכרון של כולם, כי שם ה׳ עשה להם נס גדול והוציא עבורם מים מתוך סלע.
אבל למה באמת נעלמה להם פתאום הבאר הנסית שליוותה אותם? מסבירים לנו שזה קשור לשם של המקום. השם רְפִידִם מרמז על כך שבני ישראל "הרפו את הידיים" שלהם מן התורה. המים מסמלים את התורה. כל עוד העם היה מחובר לתורה, שהיא כמו מים לנשמה, הבאר הנסית המשיכה ללוות אותם ולתת להם מים אמיתיים לגוף. ברגע שהם קצת עזבו את הרוחניות, גם המים הרגילים הפסיקו לזרום.