ציון שנותיו של אהרן הכהן בעת פטירתו נכרך בציון המקום המדויק שבו הסתלק. הכתוב מציין כי אהרן היה בן מאה ועשרים ושלוש שנים בְּמֹתוֹ בְּהֹר הָהָר. ציון המיקום נראה לכאורה מיותר, אך הוא נועד ליישב סתירה מול מקרא אחר המציין כי אהרן מת במקום הנקרא "מוסרה" [העמק דבר].
כדי ליישב זאת, מוסבר כי ה"מיתה" במוסרה אינה מיתה פיזית, אלא מתייחסת לאובדן חכמת ההוראה של אהרן שמתה עמו, תהליך רוחני שנמשך מספר ימים לאחר מיתת גופו. משום כך הכתוב מדגיש את גילו המדויק דווקא בְּמֹתוֹ בְּהֹר הָהָר, כלומר בעת פטירתו הפיזית, שכן בעת ה"מיתה" המאוחרת יותר במוסרה הוא כבר נחשב בן מאה ועשרים וארבע [העמק דבר].