שמתם לב פעם שדווקא הדברים הכי חשובים לא תמיד מגיעים עם שלט ענק שמודיע עליהם? במסע הארוך של בני ישראל הם הגיעו אל בְּמִדְבַּר סִינָי, אזור שנקרא גם מדבר סין. זו לא הייתה סתם עוד עצירה קצרה בדרך. בני ישראל נשארו לחנות שם המון זמן, כי שם התרחשו האירועים הכי גדולים שלהם: הם קיבלו את התורה והקימו את המשכן.
אבל הדבר המפתיע הוא, שאם קוראים את הפסוק מגלים שלא כתוב בו שום דבר על כך ששם ניתנה התורה. בתחנות אחרות במסע, התורה דווקא כן מזכירה ניסים מיוחדים שקרו בהן, אז למה כאן לא? ההסבר לכך הוא מיוחד מאוד. התורה מלמדת אותנו שמרגע שהיא ניתנה לנו, היא כבר לא שייכת רק למקום פיזי אחד או לזמן אחד בעבר. היא נמצאת איתנו בכל מקום ובכל זמן, ולכן לא היה צריך להגביל אותה ולכתוב שהיא שייכת רק לאותה תחנה היסטורית במדבר.