במדבר, פרק ל״ג, פסוק ג׳

מסע הגאולה החל בהתקבצות ניסית ומהירה של העם מכל רחבי מצרים, ועל כן נאמר וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס. היציאה התרחשת בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, מועד שבו מזלם של ישראל מואר בשיאו עם הלבנה במילואה, ובו בזמן מתבטלת העבודה הזרה המצרית על ידי שחיטת הטלה. עיתוי זה מוגדר מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח, כלומר היום שלאחר שחיטת הקורבן, או לחלופין היום שלאחר ההתכנסות ההמונית בעיר. בניגוד למכת הבכורות שאירעה בלילה, כעת יָצְאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל־מִצְרָיִם. הם לא חמקו כעבדים אלא צעדו באור יום, בתוקף ובגבורה של בני חורין, בעוד ה' מגן על כבודם מול משעבדיהם המובסים הקוברים את מתיהם.