תארו לעצמכם שחילקתם מגרש משחקים ענק בין כל החברים, ולכל קבוצה יש את השטח המדויק שלה. פתאום, מישהו מקבוצה אחרת מקבל חתיכה ממש באמצע השטח שלכם. איך הייתם מרגישים? זו בדיוק הדאגה של ראשי שבט מנשה. הם באים עם בעיה מעניינת: בנות צלפחד קיבלו נחלה, כלומר שטח אדמה. אבל מה יקרה אם וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים? כלומר, אם הן יתחתנו עם גברים משבט אחר? הרי הילדים שייכים תמיד לשבט של האבא. לכן, כשהילדים יירשו את האדמה מהאימא שלהם, האדמה הזו תעבור פתאום לבעלות של שבט אחר לגמרי.
ראשי השבט מסבירים שזה יוצר שתי בעיות. הבעיה הראשונה היא שוְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ, החלק הפרטי של המשפחה שלהם פשוט יקטן ויעבור למשפחה זרה. הבעיה השנייה גדולה אפילו יותר. הם אומרים שוְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם, כלומר האדמה תעבור לשבט האחר. למה אכפת להם מה השבט השני מרוויח? כי זה יהרוס את הגבולות המסודרים. תיווצר חתיכת אדמה של שבט זר ממש בתוך השטח של שבט מנשה.
ויש כאן גם עניין רוחני עמוק. ראשי השבט מדגישים שוּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ. למה הם משתמשים במילה גורל? כי חלוקת ארץ ישראל לא הייתה סתם חלוקה רגילה, היא נקבעה על ידי גורל מיוחד שהכווין ה'. לכל שבט יש את המקום המדויק שמתאים רק לו. אם אדמות יעברו משבט לשבט, זה יפגע בסדר המיוחד ובקדושה של הארץ שה' תכנן.