משלי, פרק י״ח, פסוק ז׳

חוסר שליטה על מוצא הפה הופך את האדם חסר החכמה לאויב הגדול ביותר של עצמו. פִּי־כְסִיל מביא עליו אסון ושבר פיזי, המכונים מְחִתָּה־לוֹ, כאשר הוא מתערב במריבות, חושף סודות או מפליל את עצמו במשפט. בעוד שהדיבור ההרסני, ולדעות מסוימות אף אכילה מופרזת, מחריבים את גופו בעולם הזה, וּשְׂפָתָיו יוצרות עבורו מלכודת רוחנית. עצם הכניסה למדון והדיבור האסור הופכים לפח הלוכד אותו, ומשמשים מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ המביא עונש על נשמתו גם בעולם הבא.