משלי, פרק ב׳, פסוק כ״א

Proverbs 2:21Sefaria

כִּֽי־יְשָׁרִ֥ים יִשְׁכְּנוּ־אָ֑רֶץ וּ֝תְמִימִ֗ים יִוָּ֥תְרוּ בָֽהּ׃

הבטחת הקיום והיציבות בעולם ניתנת לאלו הבוחרים ללכת בדרך החוכמה והמוסר. שכרם של ההולכים בדרך ה' אינו מסתכם רק בהישגים זמניים, אלא מתבטא בהיאחזות נצחית ובלתי מעורערת במקומם, בניגוד מוחלט לרשעים שקיומם ארעי.

ברמה המילולית, הפרשנים מסבירים כי יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ משמעותו ישיבה לבטח בארצם לנצח, ואילו המילה יִוָּתְרוּ נגזרת משורש נ.ת.ר, כלומר יישארו [מצודת ציון, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. המילה וּתְמִימִים מתארת אנשים נאמנים וצדיקים [ביאור שטיינזלץ].

הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהפסוק מבטיח שכר בעולם הזה: הישרים יזכו לאריכות ימים, לחיים שלווים ולהשגחת ה' שתשמור עליהם מכל נזק. בעוד שהרשעים ימותו בלא עתם או יגורשו מן הארץ, הצדיקים לא ייכרתו ויישארו בה [עמנואל הרומי, מצודת דוד]. יש אף המפרשים את המילה וּתְמִימִים במובן הפיזי, ולפיה הישרים יישארו בארץ שלמים בגופם וללא כל מום, בשונה מהרשעים [עמנואל הרומי]. גישה זו משתלבת עם התפיסה כי הפסוק מציג את מערכת השכר והעונש של התורה, המיועדת לאלו המנהיגים את החברה על פי דרך ה' [אמרי דעת]. מנגד, ישנה תפיסה רוחנית ולפיה ההבטחה יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ מכוונת בכלל לחיי העולם הבא, שם יישארו הצדיקים לאחר שהרשעים יירדו לגיהינום [רש"י].

חלק ניכר מהמפרשים עומדים על ההבדל המהותי בין המושג יְשָׁרִים לבין תְמִימִים, ומציגים בכך שתי תפיסות הפוכות באשר למדרגות הרוחניות של האדם:
מצד אחד, יש הסבורים כי דרגת ה"ישר" גבוהה מדרגת ה"תמים". ה"תמים" הוא אדם שצדקתו פסיבית – הוא נמנע מעבירות, הולך בתמימות בתוך ביתו ואינו מקפיד על חבריו. לעומתו, ה"ישר" פועל באופן אקטיבי ומתאמץ לעשות חסד ולפעול לפנים משורת הדין למען הזולת. לכן, היְשָׁרִים זוכים שבזכותם יתקיים העולם והם כביכול משכינים ומקיימים את הארץ, בעוד שהתְמִימִים רק זוכים להיוותר ולהישאר בה בזכות עצמם [אלשיך].

מצד שני, ישנה גישה ההופכת את היוצרות ורואה ב"תמים" את המדרגה העליונה. לפי כיוון זה, היְשָׁרִים הם אנשים שטבעם, שכלם ומידותיהם נוטים מעצמם לדרך הטובה. עם זאת, מכיוון שמדובר בטבע אנושי, ייתכן שביום מן הימים מעשיהם ישתנו לרעה, ולכן נאמר עליהם רק שיִשְׁכְּנוּ אָרֶץ. לעומתם, התְמִימִים הם אנשים שמעשיהם קבועים ומוחלטים. הם עובדים את ה' ללא פניות חיצוניות, וצדקתם אינה משתנה לעולם – לא בעת טובה ולא בעת רעה. בזכות יציבות זו, שאינה מתמוטטת לעולם, הם זוכים להבטחה הנצחית יִוָּתְרוּ בָהּ [מלבי"ם].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ׳
פסוק כ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.