הפער שבין שגב המציאות האלוהית לבין גבולות ההשגה האנושית יוצר שתי דרכי התנהלות הפוכות: בעוד שהמרחב האלוהי מתהדר בסוד ובמסתורין, המרחב האנושי נבנה מתוך חקר, דרישה וגילוי. משמעות המילה חֲקֹר היא חיפוש ודרישה לעומק [מצודת ציון].
החלק הראשון של הפסוק, כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר, קובע כי חכמתו של ה' וסודות הבריאה נעלים מחוקי הזמן, המקום והשכל האנושי. מכיוון שהאדם מוגבל בחומריותו ואינו יכול להגיע להבנה מוחלטת של רוממות ה', כבודו של ה' מתבטא דווקא בהעלמה ובשתיקה, שכן ריבוי מילים רק ימעיט מערכו [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ, אמרי דעת]. מבחינה מעשית, הפרשנים מסבירים כי אין לעסוק בחקירת סודות עליונים כמו מעשה בראשית ומעשה מרכבה, ויש להסתירם ולהעבירם לצנועים בלבד. כמו כן, אין לחפש טעמים הגיוניים לחוקים הכתובים בתורה שהשכל אינו מבין מיד (כדוגמת איסורי אכילת חזיר ושעטנז), אלא לקבלם באמונה כגזירת מלך [רש"י, אלשיך].
גישות נוספות מציעות כי הסתרת הדבר מתבטאת בכך שה' יודע את צפונות הלב ובוחן כליות, ולכן אדם הפונה אליו אינו זקוק לפרט את בקשתו בקול, שכן ה' יודע את הדבר בטרם ייאמר [רלב"ג]. לחלופין, כבודו של ה' הוא להסתיר ולהעלים חטאים חמורים שנעשו כלפיו, כדי למנוע את פרסום הרוע בעולם ולבלום מחשבות פסולות בקרב הרואים [עמנואל הרומי].
לעומת זאת, החלק השני של הפסוק, וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר, מציג את העוצמה האנושית הפועלת בכיוון ההפוך. מלכים ובשר ודם אינם ניחנים בידיעת הכל, ולכן תפארתם היא בחקירה יסודית של המציאות הבאה לפניהם, כדי להוציא משפט אמת, לבער את הרשע ולבסס שלטון צדק [אבן עזרא, רלב"ג]. הנהגה אנושית צריכה להיות גלויה ופתוחה לביקורת, שכן הסתרת מעשי השלטון עלולה להעיד על שחיתות וחוסר יושר [מלבי"ם]. בניגוד לה', מלך בשר ודם שמורדים בו או מקללים אותו חייב לחקור את הדבר בפומבי כדי להטיל יראה על נתיניו [עמנואל הרומי]. כמו כן, מכיוון שגדולת האדם היא מוגבלת וניתנת להשגה מלאה, ראוי לחקור ולהרבות בתיאורה [מצודת דוד].
מעבר למלכות המדינית, ה"מלכים" מסמלים גם את החכמים. בעוד שבסודות האלוהיים העמוקים אין לגעת, הרי שבתקנות שיצרו החכמים, בגזירותיהם ובעיקרי התורה, חובה על האדם לשאול, לדרוש ולחקור אחר הטעם והאמת [רש"י, אלשיך]. בנוסף, המושג מתקשר גם לחכמת הטבע; העולם הפיזי והארצי אינו נסתר כמו הסודות האלוהיים העליונים, והאדם מוזמן לחקור אותו לעומק [אמרי דעת]. כך, המסתורין של המציאות האלוהית והתשוקה האנושית לגלות ולחקור את העולם הגלוי אינם סותרים, אלא משלימים זה את זה [ביאור שטיינזלץ].